כי לא משנה מה היה שם בריב ההוא שגרם לנו לפרק את השלוש שנים האלה, אני תמיד אוהב אותך וזה לא משנה מה קרה ומה יקרה ומה אמרנו ומה נגיד.
אבל אחרי שנתיים כמעט שהרגשתי את המועקה הזאת בלעדיך והקושי הזה בלעדיך והצלחתי איכשהו להרגיש יותר טוב,
מידי פעם אני מרגישה שוב את הקושי הזה...הקושי לנשום, לדבר, פחד מלהרגיש.
הגעגוע הכואב הזה, המועקה הזאת.
לדעת שאתה לא חוזר, לא מדבר... כי ככה החלטנו.
כי ככה אתה החלטת.
ואני שונאת את זה כי זה קשה לי.
קשה לי להתמודד עם זה שאתה לא פה, שאתה לא עוזר ולא מקשיב.
לפעמים אני רק רוצה שתיקח שוב שליטה על החיים שלי ותכוון אותי למטרות שאתה חושב שאני צריכה להיות בהן ולהגיע אליהן.
תמיד ידעת מה טוב בשבילי והאמת שכרגע אני ממש לא יודעת מה נכון לי לבחור.
אז לפי המצב כרגע, אני מתגעגעת, קשה לי, אני בוכה... ובעיקר מרגישה את מה שהרגשתי ברגע שניתקנו קשר.
שונאת את זה.
;){kind=link}