כל העיניין הזה השפיע עלי כל כך. בקושי השקעתי בעצמי...לישון בלילה זה כבר סיפור אחר..
להישאר ערה עד 4-6 לישון שעתיים ואז לקום.
זה לא רק השפיע עלי נפשית זה גם השפיע פיזית.
אני חושבת בגלל שבמשך שנתיים נרדמתי ממש מאוחר כי לא הצלחתי לישון זה משהו שהגוף שלי כבר התרגל אליו.
אתמול נירדמתי ב-12, התעוררתי בשתיים כאילו זהו, בוקר..לא הצלחתי לישון.
עד ששיכנעתי את עצמי לחזור לישון איכשהו התעוררתי שוב ב-4.
אני פשוט צריכה לטפל בזה, לטפל בעצמי.
אני יותר עצבנית מאז שאנחנו לא מדברים,אין לי סבלנות,לא ממש אכפת לי מעצמי.
עד כמה שאני מנסה לשנות את זה תמיד תיהיה לי הנפילה הזאת של האי אמון בעצמי.
פוווו....נמאס לי,קשה לי.
;){kind=link}